צילום מסך מתוך ״בייבי בום״
בכל פעם שאני צופה בפרק של ״בייבי בום״ מפרפרת לי צביטה בלב – מה, באמת לא אהיה שוב לעולם בחדר לידה? אין בעיני דבר שמשתווה לרגע שבו תינוק יוצא לאוויר העולם, לרגע שבו חיים חדשים מתחילים והופכים את נס הבריאה לדבר מוחשי ונוכח לכמה רגעים של חסד.
אני בוחנת את עצמי – האם אני מסוגלת להיזכר בכל הלידות שלי? אני משחזרת אותן אחת אחת. באחת נכחה רק המיילדת, באחרת ילדנו באמבטיה, בשלישית לא היו לי כוחות, ברביעית קיבלתי לידי את הבת הבכורה של אבא שלה, את האחרונה הוצאתי בעצמי. אין שתי לידות זהות. רק דבר אחד חוזר על עצמו תמיד – שקט דק שמשתרר בחדר, שבו העולם כמו עוצר לרגע של התפעלות מהחיים החדשים שהגיעו.
אבל יש לידות שהן נס מיוחד עוד יותר מהאחרות. אני חושבת על הרגע שאלכס עוזר לקטיה אשתו לחלץ את התינוק שלהם מגופה, חודשים ספורים אחרי שאיבד מפקד וחברים ב׳צוק איתן׳, והמילים ״בייבי בום״ מקבלות משמעות עמוקה ומרגשת. לחיים יש כוח חזק מכל דבר.
צילום מסך מתוך ״בייבי בום״
אבל לא כל הריון או לידה מתקדמים בדיוק לפי הספר, גם בפרק ה-4 של ״בייבי בום״ זה ברור מאוד. עובר שמסרב להתהפך, ירידה בתנועות או האטות בדופק העובר, ועוד אפשרויות שלא באמת מתכוננים אליהן. אבל במקרים רבים אפשר גם לעזור לטבע לעשות את שלו. ד״ר חגי קנטי רופא מיילד ומנתח במרכז הרפואי ׳מאיר׳ מסביר למה ומה ניתן לעשות כשהעובר לא מתהפך בעצמו.
למה בכלל נמנעים מלידת עכוז?
״החשיבות העיקרית בהיפוך עובר היא במניעת ניתוח קיסרי. אם יש סיכוי שנגרום לעובר להתהפך לכדי להגיע ללידה רגילה זה עדיף עבור העובר והיולדת, ובמיוחד כדי למנוע ניתוח קיסרי ראשון, שאנחנו יודעים שהוא זה שמשפיע על הלידות הבאות של האישה. רוב הניתוחים הקיסריים הם בלידות חוזרות.״
״ כדאי להבין שהבעיה בלידת עכוז אינה במעבר התינוק, אלא בסיבוכים של היתקעות- כיוון שהראש הוא החלק הגדול ביותר בגוף התינוק – כאשר הראש עובר ראשון סביר שהלידה תסתיים באופן חלק, אם הראש נתקע – הולכים לניתוח. אך אם כל הגוף כבר עבר, כפי שקורה בלידת עכוז, ורק בסיום הלידה מגלים שהראש תקוע, חילוץ התינוק יהיה קשה יותר.״
ומדוע יש תינוקות שלא מתהפכים בעצמם?
״העובר ממקם את עצמו במצג ראש לקראת סוף ההיריון משום שזה המצב הנוח עבורו, כי הרחם רחב יותר בחלקו העליון ומאפשר תנועה. אנחנו לא לגמרי יודעים למה, אבל כ3-4% מהעוברים לא מתהפכים כמצופה. זה יכול להיות קשור לרחם שצר גם בחלקו העליון ומקשה על התנועה, או אם מדובר בלידת פג שאז יש ריבוי מים טבעי משום שהעובר עדיין קטן, או כשהשליה נמצאת בחלקו העליון של הרחם ומגבילה את תנועת העובר, או אם האגן צר מאוד. אנחנו יודעים שזה כמעט אף פעם לא תלוי עובר, אלא תלוי הסביבה שלו.״
באיזה שלב עובר שעדיין נמצא במצג עכוז צריך להדאיג אותנו?
״בעקרון סביב שבוע 37-38 יש לנו אחוזי הצלחה מאוד יפים בהיפוך, כיוון שלפני כן לעובר עוד יש מספיק מים ומקום להתהפך בחזרה. לעתים קרובות נשים מודאגות ומגיעות בשבועות מוקדמים יותר, ואנחנו לא ממהרים לבצע היפוך. ברוב המקרים הן יגלו שבשבועות שאנחנו כן מבצעים היפוך העובר כבר התהפך בעצמו. בשבועות המתקדמים אנחנו רואים כ-90% הצלחה בהריונות חוזרים,ובהריון ראשון ההצלחה של 50%, מכיוון ששרירי הבטן עדיין מתוחים מאוד.״
האם זה מסוכן?
״ההיפוך נעשה בצורה מאוד בטוחה, במעקב של אולטרסאונד ומוניטור. בסך הכל מדובר בסיבוב העובר בעזרת הפעלת לחץ מתון מבחוץ, לא בכוח, לאט ובצורה חכמה. לרוב זה מתבצע בקלות, אני תומך את העובר מבחוץ עד שהראש מוטה מעבר לקו הרוחב ומחליק לתנוחה המתאימה. תמיד נבדוק תוך כדי שהעובר מרגיש בנוח, וגם בסיום התהליך האישה תישאר להשגחה תחת מוניטור כדי שנהיה בטוחים שלא מתפתחת לידה. וגם אם כן – אנחנו כבר בשבועות שאין בעיה ליילד או להגיע לניתוח קיסרי.״
צילום מסך מתוך ״בייבי בום״
האם יש דרך טבעית ׳לשכנע׳ עובר להתהפך לקראת לידה?
״יש כל מיני שיטות עממיות, או אלטרנטיביות כמו דיקור, מוקסה, הידרותרפיה. אני לא מתרשם שזה יעיל באופן חד משמעי ואין מחקרים שמראים כך או אחרת, אבל אם זה נעים, זה לא מזיק ושווה את הניסיון. פרופסור הופמאייר מדרום אפריקה, שלמדתי אצלו ונחשב מומחה בהיפוכים, ממליץ לשכב בתנוחה הפוכה, כשהראש והכתפיים על המיטה, הברכיים אל החזה והישבן כלפי מעלה, פעמיים-שלוש ביום למשך כמה דקות. זה מבחינת מה שהאם יכולה לעשות כדי לנסות ׳לשכנע׳ את העובר ע״י שינוי תנוחת הרחם, אבל זה לא מבטיח הצלחה כמובן. ״
ומה אם שום דבר לא עובד?
״אז הולכים ללידה קיסרית ברוב המקרים, וזה בסדר גמור להגיע לניתוח אם אין ברירה. גם בניתוח הקיסרי אנו מנסים ליצור אווירה טבעית של חיבוק וחמימות של האמא החדשה – ההורים החדשים – והולכים עם הרך הנולד למחלקת תינוקות עד שהאמא תוכל לקבלו אליה להנקה במחלקה. ובנוסף, גם אחרי ניתוח קיסרי אחד ניתן עדיין לתכנן לידה רגילה בלידה הבאה.״
********
צילום מסך מתוך ״בייבי בום״
אני רואה את שחר מניח את ראשו על ראשה של מירה אשתו אחרי שהתינוקת יוצאת לאוויר העולם, לוחש לה ׳עשינו את זה׳ ויודעת שהילדה הזו שלהם היא נס גדול יותר מנסים אחרים. הריון ספונטני אחרי 6 שנים של הפריות הוא נס. אולי יש לו הסבר רפואי טוב, אולי לא הכל הלך חלק, אבל בדיוק ככה מרגיש נס – כאילו מישהו פיזר אבקת פיות בחדר – והוא מגמד את כל מה שקרה לפניו.